הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.

מנהלת הארגון יושבת בשאטו דה לה מואט (Château de la Muette) שבפריז, בירת צרפת. בארגון חברות 38 מדינות אשר מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי. מדינות אלו חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי ומשתפות פעולה אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בעולם הגלובאלי. ה-OECD הוא פלטפורמה לדיון במדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית. במסגרת הארגון כל מדינה חברה יכולה לתרום באופן משמעותי לקביעת מדיניות הארגון וניסוח קווי פעולה משותפים.

מדינות חברות

נכון לאמצע 2020 חברות בארגון 38 מדינות. מתוכן, קולומביה, קוסטה ריקה ומקסיקו מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידי הבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה.

המדינות המקימות

16 המדינות הבאות הקימו את הארגון ב-1948:

• אוסטריה אוסטריה
• בלגיה בלגיה
• דנמרק דנמרק
• צרפת צרפת
• יוון יוון
• איסלנד איסלנד
• אירלנד אירלנד
• איטליה איטליה
• לוקסמבורג לוקסמבורג
• הולנד הולנד
• נורווגיה נורווגיה
• פורטוגל פורטוגל
• שוודיה שוודיה
• שווייץ שווייץ
• טורקיה טורקיה
• הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

שאר המדינות החברות

22 המדינות הבאות הצטרפו לארגון לאחר הקמתו (המדינות מסודרות לפי סדר הצטרפותן, כאשר שנת ההצטרפות מופיעה בסוגריים):

• גרמניה המערבית גרמניה המערבית (1955) (בשנת 1990 עם איחוד גרמניה נכללים בגרמניה גם שטחי גרמניה המזרחית)
• ספרד ספרד (1959)
• קנדה קנדה (1961)
• ארצות הברית ארצות הברית (1961)
• יפן יפן (1964)
• פינלנד פינלנד (1969)
• אוסטרליה אוסטרליה (1971)
• ניו זילנד ניו זילנד (1973)
• מקסיקו מקסיקו* (1994)
• צ'כיה צ'כיה (1995)
• הונגריה הונגריה (1996)
• פולין פולין (1996)
• קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית (1996)
• סלובקיה סלובקיה (2000)
• צ'ילה צ'ילה (2010)
• סלובניה סלובניה (2010)
• ישראל ישראל (2010)
• אסטוניה אסטוניה (2010)
• לטביה לטביה (2016)
• ליטא ליטא (2018)
• קולומביה קולומביה* (2020)
• קוסטה ריקה קוסטה ריקה* (2021)

השתתפות ישראלית

ערך מורחב – יחסי OECD–ישראל

ישראל הייתה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010.‏ גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.

בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.

ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD‏ בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. בנוסף לישראל, פתח הארגון בשיחות הצטרפות גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.

במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד גם מחוץ לישראל, על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד. באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית. המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.

ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח הקובע שאם מדינת ישראל תצטרף לשורותיו, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר בארגון. בנוסף, הוא גם קבע שמדינת ישראל מפולגת מבחינה חברתית ובעלת פערים כלכליים רבים בין שכבות האוכלוסייה. עם זאת, העוני הנמדד בדו"ח הזה הוא עוני יחסי ולא עוני אבסולוטי, ולכן קובע רף שונה להחשבתם של אזרחים לעניים בכל מדינה ומדינה. למשל, מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל ממוקמת בטבלאות הארגון כמדינה ממוצעת ביחס לשאר החברות בארגון, נכון לשנת 2021, עם 23 חברות בארגון שמקדימות אותה, ו-16 חברות בארגון שמפגרות אחריה. במיקום דומה נמצאת ישראל גם ב"מדד החיים הטובים" של הארגון, עם 22 חברות בארגון שמקדימות אותה, ו-15 מדינות בארגון שמפגרות אחריה, נכון לשנת 2020. לפי אתר הארגון, מצבה היחסי מסוכם כך: "ישראל מציגה ביצועים טובים במספר ממדים של רווחה לעומת מדינות אחרות, לפי 'מדד החיים הטובים'. ישראל עולה על הממוצע, בבריאות, בקשרים חברתיים, ובשביעות רצון מהחיים. היא מתפקדת נמוך יותר באיכות הסביבה", בעוד שבשאר הממדים היא נמצאת סביב הממוצע.

מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: אופן המימוש של האמנה למניעת שוחד, התייחסות ישראל לקניין רוחני והכללת מזרח ירושלים ורמת הגולן בסטטיסטיקה של ישראל. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.‏

בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית. סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.

בתחילת מאי 2010 הפעילה הרשות הפלסטינית מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה. ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון. שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם. ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.

ב-23 באוגוסט 2011 אמר החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, על בוש הבן - אשר בשעת הצטרפות ישראל לארגון היה נשיא אמריקני בדימוס - ואשר למעשה סיים לכהן בתור נשיא כשנתיים לפני מועד הצטרפותה, כי הוא אמר למדינות-הארגון בתקופת כהונתו כי "עד שישראל לא מתקבלת אף מדינה לא תתקבל". בפועל, בזמן כהונתו לא התקבלה אף מדינה לארגון. ישראל התקבלה אליו רק בתקופת כהונת הנשיא האמריקני הבא, ברק אובמה, אחרי שבמהלכה - כבר התקבלו לארגון צ'ילה וסלובניה - ולפני שהתקבלה אסטוניה חודשים ספורים אחרי הצטרפות ישראל. למעשה, מאז הצטרפותה צורפו לארגון עוד חמש מדינות, נכון לתחילת שנת 2023.

ראו גם

• רמת החיים בישראל
• אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
• ספריית הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
• האתר הרשמי של ה-OECD (באנגלית)
• צבי לביא, חלק מהעולם: ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר ynet, 10 במאי 2010
• הנוסח המלא של אמנת המודל למניעת כפל מס של ארגון ה-OECD
• אסף שפירא, אפרת אבן, נעמי הימיין רייש ויניב רינגוורץ, ישראל מצטרפת ל-OECD, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 במאי 2007
• אבי נוב, ‏האנומליה של ההצטרפות ל-OECD, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2004
• גד ליאור ודוד רגב, למה לא נכנסנו ל-OECD – כי נשים וערבים מופלים, באתר ynet, 22 באוקטובר 2009
• תני גולדשטיין, ישראל ב-OECD? כשיבוא המשיח, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
• מאיר קפוטא, מכירת החוף מנוגדת לעקרונות OECD, באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2009
• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD, דף שער בספרייה הלאומית

• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ברשת החברתית פייסבוק
• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ברשת החברתית אינסטגרם
• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ברשת החברתית LinkedIn
• הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים