אוניברסיטת רייס

אוניברסיטת רייס (באנגלית: Rice University; בשמה הרשמי אוניברסיטת ויליאם מארש רייס (William Marsh Rice University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית ביוסטון, טקסס, ארצות הברית. האוניברסיטה ממוקמת ליד "מחוז המוזיאונים של יוסטון", וצמודה למרכז הרפואי של טקסס. שטח הקמפוס כ-1,200 דונם. אוניברסיטת רייס נחשבת לאחד ממוסדות ההשכלה גבוהה הבולטים במדינת טקסס.

לאוניברסיטה מספר רב של בוגרים בולטים, הכוללים יותר משני תריסר חוקרים זוכי מלגת מרשל ותריסר חוקרים זוכי מלגת רודז. לאור הקשר ההדוק בין האוניברסיטה לנאס"א, למדו בה מספר רב של אסטרונאוטים ומדעני חלל. בתחום העסקים, בוגרי רייס הפכו למנכ"לים ומייסדי חברות Fortune 500; בפוליטיקה, בוגריה נבחרו לתפקידים משמעותיים כדוגמת חברי הקונגרס האמריקני, מזכירי מחלקות בקבינט של ארצות הברית, שופטים וראשי ערים. שני בוגרים זכו בפרס נובל, ורבים אחרים מובילים מחקרים בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה.

האוניברסיטה נפתחה בשנת 1912 לאחר הירצחו של ויליאם מארש רייס , שעל שמו נקראת האוניברסיטה. רייס היא כעת אוניברסיטת מחקר המתמקדת בסטודנטים לתואר ראשון. אוניברסיטת רייס חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקאיות וחברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר.

היסטוריה

רקע

אוניברסיטת רייס הוקמה לפי צוואתו של איש העסקים ויליאם מארש רייס, משנת 1891. רייס, יליד מסצ'וסטס, עשה את הונו בתחומי הנדל"ן, פיתוח מסילות ברזל ומסחר בכותנה במדינת טקסס. בצוואתו, רייס הוריש את רוב נכסיו להקמת מכון חינוכי חינמי ביוסטון, שישא את שמו ויוקם אחרי מותו. הוא קבע שהמוסד יהיה "מוסד תחרותי ברמה הגבוהה ביותר", וכי רק סטודנטים לבנים יורשו ללמוד בו. בבוקר ה־23 בספטמבר 1900 הודיע משרתו של רייס, אז בן 84, שמצא אותו ללא רוח חיים בביתו בניו יורק, ותחילה הניחו שמת בשנתו. מאוחר יותר, פקיד בנק עירני סירב לאשר, בגלל שגיאת איות, המחאה בחתימתו של רייס המנוח, לפקודת עורך דינו, אלברט ט. פטריק, שטען כי רייס שינה את צוואתו. התובע הכללי של מדינת ניו יורק פתח בחקירה, ובעקבותיה הואשמו פטריק והמשרת ברצח ובניסיון לזיוף הצוואה. פטריק הורשע במרץ 1902.

בשנת 1907, חבר הנאמנים בחר את ראש המחלקה למתמטיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון, אדגר אודל לובט, לעמוד בראש המוסד, שעדיין נמצא בשלבי תכנון. הוא הוזמן לתפקיד זה על ידי נשיא אוניברסיטת פרינסטון דאז, וודרו וילסון. ב־1908 קיבל לובט את התפקיד, ונכנס רשמית לתפקיד הנשיא הראשון של המכון ב־12 באוקטובר 1912. לובט ביצע מחקר מקיף לפני שהסדיר את תוכניות המכון החדש, שכלל ביקורים ב־78 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם במסגרת סיור ארוך בין 1908 ל־1909. לובט התרשמה מדברים כגון היופי האסתטי של אחידות האדריכלות באוניברסיטת פנסילבניה (דבר שאומץ על ידי המכון), וכן ממעונות הסטודנטים באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, אשר התווספו למכון מספר עשורים מאוחר יותר.

פתיחתה האוניברסיטה וצמיחתה

בשנת 1911 הונחה אבן הפינה בבניין הראשון של המכון - בניין המנהלה, הידוע כיום בשם "אולם לובט לכבוד הנשיא המייסד". ב־23 בספטמבר 1912, המוסד החל ללמד. 48 סטודנטים ו־29 סטודנטיות נרשמו, לא שילמו שכר לימוד, וסגל בן תריסר מורים לימד אותם. באופן חריג באותה העת, רייס לימדה בשיטת החינוך המעורב.

שלושה שבועות לאחר הפתיחה, נערך פסטיבל אקדמי בין-לאומי מרהיב, שהביא את רייס לידיעת העולם האקדמי כולו. ארבע שנים לאחר מכן, בטקס חלוקת התארים הראשון, הוענקו 35 תוארי בוגר אוניברסיטה ותואר מוסמך אוניברסיטה אחד. באותה שנה, הצביע הסטודנט על אימוץ "שיטת הכבוד", שעדיין קיימת כיום. הדוקטורט הראשון הוענק בשנת 1918 למתמטיקאי הוברט אוולין בריי.

במלחמת העולם השנייה, מכון רייס היה אחד מ־131 המכללות והאוניברסיטאות הארציות שהשתתפו בתוכנית ההכשרה של צי ארצות הברית, אשר הציעה לסטודנטים מסלול לתפקידים בצי.

בנאום מפורסם שנשא הנשיא קנדי באוניברסיטה ב־12 בספטמבר 1962 הצהיר:

כיום

קמפוס

בתי ספר וקולג'ים

בתי ספר

בתי ספר שיש להם תוכניות לתואר ראשון ותואר שני:

• בית הספר לאדריכלות (1912)
• בית הספר למדעי הרוח (1912)
• בית הספר למדעי הטבע ע"ש וייס (1912)
• בית הספר למוזיקה ע"ש שפרד (1974)
• בית הספר להנדסה ע"ש ג'ורג' בראון (1975)
• בית הספר למדעי החברה (1980)

בתי ספר שיש להם תוכניות לתואר שני בלבד:

• בית הספר ללימודי המשך ע"ש סוזן גלסקוק (1967)
• בית הספר למנהל עסקים ע"ש ג'סי ג'ונס (1974)

קולג'ים למגורים

• בייקר קולג' ע"ש ג'יימס אדיסון (1957)
• וויל רייס קולג' ע"ש וויליאם רייס (1957)
• הנזן קולג' ע"ש הארי קליי הנזן (1957)
• וייס קולג' ע"ש הארי קארות'רס וייס (1957)
• ג'ונס קולג' ע"ש מרי גיבס ג'ונס (1957)
• בראון קולג' ע"ש מרגרט רוט בראון (1965)
• לובט קולג' ע"ש אדגר אודל לובט (1968)
• סיד ריצ'רדסון קולג' ע"ש סיד ריצ'רדסון (1971)
• מרטל קולג' ע"ש מריאן וספרוס מרטל (2002)
• מקמורטרי קולג' ע"ש ברט ודידי מקמורטרי (2009)
• דאנקן קולג' ע"ש אן וצ'ארלס דאנקן (2009)

בוגרים ידועים

מהבוגרים הידועים של אוניברסיטת רייס:

• ג'יימס בייקר - מזכיר המדינה של ארצות הברית בשנים 1989–1992 וראש סגל הבית הלבן בשנים 1992–1993.
• אניס פארקר - פוליטיקאית דמוקרטית שכיהנה כראשת עיריית יוסטון בשנים 2010–2016.
• אלברטו גונזאלס - התובע הכללי של ארצות הברית ה־80 בשנים 2005–2007
• הווארד יוז - טייס, מפיק סרטים ומיליארדר.
• פגי ויטסון - ביוכימאית ואחת מאסטרונאטיות המנוסות ביותר עם שהות מצטברת בחלל של יותר מ־376 ימים.
• ג'וש ארנסט - עוזר פוליטי ששימש כדובר הבית הלבן תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה, בשנים 2014–2017.
• ג'ויס קרול אוטס - סופרת ופרופסור לספרות ולכתיבה יוצרת.
• בן רודס - לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית עבור תקשורת אסטרטגית.
• רוברט וילסון - אסטרונום וחתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.
• קן קנדי - מדען מחשבים הקים באוניברסיטה מרכז מחשבים שנקראה על שמו.
• בריאן ארמסטרונג - איש עסקים, משקיע ומיליארדר, מנכ"ל פלטפורמת המטבעות המבוזרים קוינבייס.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת רייס (באנגלית)

• אוניברסיטת רייס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוניברסיטת רייס, ברשת החברתית אינסטגרם
• אוניברסיטת רייס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים