מכון פסטר

מכון פסטר (בצרפתית: Institut Pasteur) הוא מכון מחקר צרפתי, שלא למטרות רווח, המוקדש למחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרואורגניזמים, המחלות והחיסונים. הוא קרוי על שם לואי פסטר, שהיה מייסדו ומנהלו הראשון ואשר בשנת 1885 פיתוח את החיסון הראשון לכלבת. המכון הוקם ב-4 ביוני 1887 והחל לפעול ב-14 בנובמבר 1888.

במשך למעלה ממאה שנים היה מכון פסטר בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. מרכזו של מכון פסטר בפריז, אולם יש לו שלוחות ברחבי תבל. בשנת 1983, מכון פסטר היה הראשון לבודד את ה-HIV, הנגיף הגורם לאיידס. במהלך שנות פעולתו מכון פסטר אחראי לתגליות פורצות דרך, אשר איפשרו לרפואה להשתלט על מחלות קשות כגון דיפתריה, טטנוס, שחפת, שיתוק ילדים, שפעת, קדחת צהובה ודבר. מאז שנת 1908 ועד 2008 זכו עשרה מדענים במכון פסטר בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

היסטוריה

מכון פסטר נוסד בשנת 1887 על ידי לואי פסטר, המדען הצרפתי שניסוייו המוקדמים בתסיסה הובילו מחקר פורץ דרך בתחום הבקטריולוגיה. פסטר היה מענקי המדע בעולם, בין השאר גילה את עקרון העיקור שנודע על שמו: "פיסטור". תגליותיו הן שגרמו למהפכה בתחום העיקור והחיטוי בחדרי ניתוח. הוא גם פיתח טכניקות לחיסון נגד מחלות חיידקיות וחיסון מוצלח נגד כלבת.

מחויבותו המדעית של לואי פסטר הייתה למחקר בסיסי בשילוב עם יישומים מעשיים. עם יסוד המכון על שמו, פסטר כינס במכון מדענים מתחומי התמחות שונים. חמש המחלקות הראשונות במכון נוהלו על ידי שניים מבוגרי האקול נורמל סופרייר, אמיל דיקְלוֹ (Duclaux) (מחקר מיקרוביולוגי כללי) ושרל שמברלן (מחקר מיקרובי בתחום ההיגיינה), בראש שאר המחלקות עמדו הביולוג איליה מצ'ניקוב (מחקר מיקרובי מורפולוגי) ושני רופאים ז'וזף גרנשה (Grancher) (כלבת) ואמיל רוּ (Roux) (מחקר מיקרובי טכני). שנה לאחר שהמכון החל לפעול, החל רו, לראשונה בעולם, ללמד קורס במיקרוביולוגיה ששמו: "קורס בשיטות מחקר מיקרובי".

ממשיכי דרכו של פסטר בניהול המכון המשיכו אף את המסורת בה החל, שילוב של מחקר בסיסי ביישומים מעשיים ובכך הבטיחו למכון פסטר שרשרת הישגים מדעיים יוצאי דופן:

• אמיל רו ואלכסנדר ירסן (Yersin) גילו את מנגנון הפעולה של החיידק גורם הדיפתריה (Corynebacterium diphtheriae)
• בשנת 1894, גילה אלכסנדר ירסן את חיידק הדבר (Yersinia Pestis)
• בשנת 1898 גילה פול-לואי סימון (Simond) את תפקיד הפשפש בהדבקה בדבר
• בשנת 1907 קיבל אלפונס לברן (Laveran) פרס נובל על מחקרו שבו הבהיר את תפקיד הפרוטוזואה כגורם מחלה (ובאופן מיוחד על תגליתו בדבר גורם המלריה)
• בשנת 1908 אלבר קלמט (Calmette) וקאמי גרן (Guérin) גילו כיצד לגדל תרבית של חיידקי שחפת הבקר (Mycobacterium Bovis), מוחלשים, כך שחיידקים אלה לא יגרמו בעצמם לשחפת אצל האדם. התרכיב שפיתחו כעבור 11 שנה קרוי על שמם BCG - Bacillus Calmette Guérin ובשנת 1921 הוא היווה את החיסון היעיל הראשון נגד שחפת. בשנות השמונים הפך תרכיב זה לטיפול המועדף למניעת הישנות מקרי סרטן שלפוחית השתן (ראה שחפת נגד סרטן שלפוחית השתן).
• בשנת 1908 קיבל איליה מצ'ניקוב פרס נובל על תרומותיו המדעיות בהבנת המערכת החיסונית.
• בשנת 1910 קונסטנטין לבדיטי וקארל לנדשטיינר הדגימו כי שיתוק ילדים נגרם כתוצאה מווירוס.
• בשנת 1917 פליקס ד'ארל (d'Hérelle) גילה את הבקטריופאג', נגיף אשר מתפשט אך ורק בחיידקים.
• בשנת 1919 זכה ז'יל בּוֹרְדֵה (Bordet) בפרס נובל על תגליותיו בתחום תורת החיסון, באופן מיוחד על המשמעות של נוגדנים ודרך פעולתם.
• בשנת 1928 קיבל שרל ניקול פרס נובל על שגילה כיצד מחלת הטיפוס מעברת מאדם לאדם ובאופן מיוחד על תפקיד הכינים בהעברת המחלה.
• בשנת 1932 פיתוח ז'אן לֶגְרֵה (Laigret) את החיסון הראשון לקדחת צהובה.
• בשנת 1951 אנדרה לווף הוכיח את קיום הפרו-וירוס.
• בשנת 1954 פייר לפין (Lépine) פיתח את החיסון הראשון לשיתוק ילדים.
• בשנת 1970 ז'אן-פייר שַנְזֵ'ה (Changeux) בודד את הקולטן הראשון למוליך עצבי, קולטן האצטילכולין.
• בשנים 1983 ו-1985 לוק מונטנייה, פרנסואז בארה-סינוסי (Barré-Sinoussi) ועמיתיהם גילו את שני נגיפי ה-HIV הגורמים לאיידס. הם זכו על כך בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2008

השגיאה ההיסטורית הגדולה ביותר שעשה מכון פסטר הייתה כנראה, בשנת 1897, כאשר התעלם מעבודת הדוקטורט של ארנסט דישן (Duchesne) על השימוש בפניצילין כדי לרפא דלקות. במידה ותגלית זו הייתה מנוצלת מוקדם יותר, אזי כנראה שהייתה יכולה להציל מיליוני בני אדם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

למכון פסטר תפקיד מרכזי בייסוד ענף הרפואה המונעת בצרפת עם פיתוח חיסונים נגד שחפת, דיפתריה, טטנוס, קדחת צהובה, שיתוק ילדים וצהבת נגיפית מסוג B הגילוי והשימוש בתרופות סולפה לטיפול בדלקות היוותה אף היא פריצת דרך. בשנת 1957 קיבל דניאל בובה פרס נובל על גילוי הדרך לייצור אנטי-היסטמין מלאכותי. מאז מלחמת העולם השנייה התמקד מכון פסטר במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית. בשנת 1965 זכו שלושה ממדעניו לפרס נובל פרנסואה יעקב, ז'אק מונו ואנדרה לווף על עבודתם. בשנת 1985 יוצר במכון החיסון הראשון באמצעות הנדסה גנטית של תאי חיות, היה זה החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B, על ידי פייר טואייה (Tiollais) ועמיתיו.

מכון פסטר היום

בימינו מכון פסטר הוא אחד ממכוני המחקר הרפואי המובילים בעולם. במכון 100 יחידות מחקר ועובדים בו כ-2,600 איש, מתוכם 500 מדענים המועסקים בו בקביעות ו-600 מדענים נוספים הנמצאים בו לתקופות קצרות והמגיעים מ-63 מדינות ברחבי העולם להשתלמות פוסט-דוקטורט. למכון פסטר רשת של 24 מכוני מחקר מחוץ לצרפת המוקדשים למחקר רפואי בארצות מתפתחות. במכון בית ספר ללימודים מתקדמים ויחידת סקר אפידמיולוגית

מכוני המחקר המסונפים למכון פסטר בעולם, נמצאים במדינות ובערים הבאות:

• אלג'יר, אלג'יריה
• בנגי, הרפובליקה של מרכז אפריקה
• בריסל, בלגיה
• פנום פן, קמבודיה
• דקר, סנגל
• פוינט-א-פיטרה, גוואדלופ
• קיין, גיאנה הצרפתית
• הו צ'י מין סיטי, נא טרנג והאנוי, וייטנאם
• טהראן, איראן
• אביג'אן, חוף השנהב
• אנטננריבו, מדגסקר
• קזבלנקה, מרוקו
• נומיה, קלדוניה החדשה
• סנקט פטרבורג, רוסיה
• תוניס, תוניסיה
• אתונה, יוון
• בוקרשט, רומניה
• ניאמיי, ניז'ר
• יאונדה, קמרון
• סיאול, קוריאה הדרומית
• שאנגחאי, סין
• מוסד פסטר בניו יורק, ארצות הברית
• מוסד פסטר הקנדית, מונטריאול, קנדה
• אוניברסיטת הונג קונג – מרכז המחקר פסטר, הונג קונג, סין

מרכזי מחקר

למכון פסטר בפריז שתים עשרה מחלקות מחקר

• ביולוגיה מבנית וכימיה
• מבנה ודינמיקה של הגנום
• מיקרוביולוגיה בסיסית ורפואית
• פתוגנים מיקרוביים
• ביולוגיה של התא וזיהומים
• וירולוגיה
• פרזיטולוגיה
• ביולוגיה התפתחותית
• מדעי המוח
• אימונולוגיה
• רפואה מולקולרית
• רפואה סביבתית ואפידמיולוגיה של מחלות מידבקות

בנוסף לגילוי שני סוגי נגיף ה-HIV, מדעני מכון פסטר פיתחו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, פיתחו חיסון בשיטת הנדסה גנטית לצהבת מסוג B, ובדיקה מהירה לגילוי חיידק ההליקובקטר פילורי המעיד על היווצרות כיבים בקיבה. במכון מתנהלים גם מחקרים בתחום הסרטן ובמיוחד על תפקידם של גנים מחוללי סרטן וסמני גידולים ממאירים לצורך בדיקות אבחוניות. תחומי מחקר אחרים הם על וירוס הפפילומה האנושי ותפקידו בסרטן צוואר הרחם. מדעני המכון אף חוקרים פיתוח חיסון נגד מחלות שונות, ביניהן איידס ומלריה.

במכון שוקדים אף על מיפוי הגנום של מספר אורגניזמים החשובים לרפואה, זאת בתקווה לגילוי תרופות חדשות. המכון תרם למיפוי הגנום של שמרים.

מרכז הוראה

מאז היווסדו משמש מכון פסטר מרכז ללימודים מתקדמים בתחומי ההתמחות השונים של מדעניו. היום לומדים במכון כ-300 תלמידים לתארים מתקדמים וכן חוקרים בו 500 פוסט-דוקטורנטים, הבאים מכ-40 מדינות בעולם. בין החוקרים אף רוקחים ווטרינרים, כמו גם רופאים, כימאים ומדענים אחרים.

מרכז מידע אפידמיולוגי

סוגי חיידקים ווירוסים שונים נשלחים למכון פסטר מכל רחבי תבל לצורך זיהויים. בנוסף לקיומו של מאגר המידע האפידמיולוגי, המכון משמש אף כיועץ לממשלת צרפת ולארגון הבריאות העולמי (WHO) של האומות המאוחדות. מדעני מכון פסטר אף עוזרים לעקוב אחר מגיפות ולהשתלט על מוקדי מגפה בעולם. פעילות זו יצרה שיתוף פעולה הדוק בין מכון פסטר לבין המכונים האמריקאיים לשליטה ומניעת מחלות (Centers for Disease Control and Prevention).

חיסונים ומוצרי אבחון

ייצור ושיווק הבדיקות האיבחוניות המפותחות במכון פסטר נעשה על ידי החברה Sanofi Diagnostics Pasteur, חברת בת של יצרנית התרופות הצרפתית Sanofi. ייצור ושיווק החיסונים שפותחו במכון הוא באחריות חברת Pasteur Mérieux.

מבנה ניהולי ותמיכה

כמכון מחקר פרטי שהוא ארגון ללא מטרות רווח, מכון פסטר מנוהל על ידי מועצת מנהלים עצמאית, שבראשה עומד כיום פרנסואה אֵיֵירֵה (Ailleret). המנהלת הכללית של המכון היא אליס דוטרי (Alice Dautry).

מקורות המימון לפעילות המכון מגיעים, בין השאר, ממשלת צרפת (30.7% מהתקציב), מדמי ייעוץ שהמכון גובה, תמלוגים על פיתוחים רפואיים שונים (34.6% מהתקציב) ומתרומות (34.7% מהתקציב). תקציב המכון לשנת 2005 היה 205.5 מיליון אירו.

ראו גם

• מוזיאון פסטר
• מכון פסטר (ירושלים)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מכון פסטר

• מכון פסטר, ברשת החברתית פייסבוק
• מכון פסטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מכון פסטר, ברשת החברתית אינסטגרם
• מכון פסטר, ברשת החברתית LinkedIn
• מכון פסטר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• על מכון פסטר ומדעניו באתר פרס נובל מאת פרנסואה ז'קוב