יחסי אורוגוואי–שווייץ

יחסי אורוגוואי–שווייץ הם יחסי החוץ בין אורוגוואי לשווייץ. שתי המדינות חולקות היסטוריה ארוכה של יחסים כלכליים הדדיים, והם כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1828. אורוגוואי הפכה ליעד פופולרי עבור מהגרי שווייץ החל משנות ה-60 של המאה ה-19. במאה ה-20 אורוגוואי ראתה את שווייץ כמודל לממשל, אולם קשרים היסטוריים ותרבותיים החלו כבר במאה ה-19.‏ 956 אנשים עם דרכונים שווייצרים התגוררו באורוגוואי בשנת 2008. אורוגוואי תוארה כ"שווייץ של אמריקה" בכתבה של הניו יורק טיימס משנת 1951 בזכות הפופולריות שלה כבירת המקלט לאוכלוסייה שנמלטה מאירופה באותה תקופה ואימוצם של חוקי בנקאות בהשראת שווייץ. תומאס ג'יי נייט כתב גם כי "אורוגוואי הייתה במשך רוב ההיסטוריה שלה 'שווייץ' של דרום אמריקה."

היסטוריה

בשנת 1860 רכש בנק זיגריסט ואנד פנדר מבזל אדמות חקלאיות באורוגוואי. לא עבר זמן רב ואזרחי שווייץ הראשונים עברו לאורוגוואי במטרה לעבד את האדמה כחקלאים, שם הקימו את המושבה נואבה הלבציה סביב 1862. בשנת 1931 קראה אורוגוואי למערכת פרלמנטרית בסגנון שווייצרי.

בשתי מלחמות העולם, שווייץ פעלה כמתווכת בין אורוגוואי לגרמניה. סמוך לסיום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918, ובעקבות אירוע בו צוללת גרמנית השתלטה על משלחת שנשלחה על ידי אורוגוואי לצרפת, "אורוגוואי גרמה לשאלת גרמניה דרך שווייץ, האם גרמניה הבינה שקיימת מצב מלחמה בין שתי המדינות." שוב, במהלך מלחמת העולם השנייה, שווייץ, ככוח המגן, ייצגה את אורוגוואי בגרמניה, איטליה, הונגריה וצרפת.

לשכת המסחר השווייצרית נמצאת באורוגוואי מאז 1944. לאחר מלחמת קוריאה אימצה אורוגוואי חוקי בנקאות בסגנון שווייצרי והפכה ל"שווייץ של אמריקה".

הייצוא השווייצרי לאורוגוואי בשנת 2008 היה 127.6 מיליון פרנק שווייצרי, והיבוא השווייצרי בשנת 2008 עמד על 66 מיליון פרנק שווייצרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים