איילט דולקדיר

איילט דולקדיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت ذو القادریه / دولقادر) או איילט מאראש היה איילט של האימפריה העות'מאנית. שטחו המדווח במאה ה-19 היה 77,352 מילים רבועים (200,340 קילומטרים רבועים).

היסטוריה

נסיכות דולקדיר הייתה האחרונה מבין האמירויות האנטוליות שנכנעה לעות'מאנים, והצליחה להישאר עצמאית עד 1521, ולא שולבה במלואה באימפריה עד 1530. האיילט הוקם בשנת 1522. לאחר פירוקו בשנת 1864 אוחדו שטחיו עם איילט חלב ודיארבקיר.

חטיבות מנהליות

איילט מאראש כלל ארבעה סנג'קים בין השנים 1700–1740 כדלקמן:

1. סנג'ק מאראש (Paşa Sancağı, קהרמאנמרש)
2. סנג'ק מלטיה (מלטיה)
3. סנג'ק עינתאב (Ayıntab Sansağı, גזיאנטפ)
4. סנג'ק קארס אי מאראש (Kadirli)

הערות שוליים

1. איילט דמשק
2. איילט צידון
3. איילט רומליה
4. איילט בוסניה
5. איילט אגרי
6. איילט בגדאד
7. איילט חבש
8. איילט
9. איילט הרצגובינה
10. איילט מוראה
11. איילט סלוניקי
12. איילט ואראט
13. איילט בצרה
14. איילט קניז'ה
15. איילט טמשוואר
16. איילט תימן
17. איילט סיליסטרה
18. איילט טרבזון
19. איילט ניש
20. איילט ארזורום