רומליה המזרחית

רומליה המזרחית (בולגרית Източна Румелия, טורקית עות'מאנית Rumeli-i Şarki, טורקית Doğu Rumeli, יוונית Ανατολική Ρωμυλία) הייתה מחוז (וילאייט) עצמאי באימפריה העות'מאנית שבירתה בפלובדיב שבבולגריה, ואשר קמה בתראקיה ב-1878, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית ומכוח הסכמות קונגרס ברלין. רומליה המזרחית התקיימה דה פקטו עד שנת 1885, מועד בו סופחה לבולגריה.

היסטוריה

רומליה המזרחית השתרעה בתראקיה הצפונית והקיפה את השטח המישורי שבעמק הנהר מריצה וקטע משפלת חוף הים השחור, בין הרי הבלקן מצפון, הרי רודופי מדרום-מערב והרי ילדז (Yıldız Dağları - "הרי הכוכב") מדרום-מזרח. השם "רומליה המזרחית", ולא תראקיה הצפונית, ניתן לישות בעקבות התעקשותם של נציגי בריטניה בקונגרס ברלין, והתבסס על שמה העות'מאני של תראקיה.

בעקבות המלחמה הסכימה רוסיה לחוזה סן סטפנו שנחתם ב-3 במרץ 1878. בהסכם זה הכירו העות'מאנים באוטונומיה של בולגריה על רוב תראקיה, אך הוא בוטל ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן בקונגרס ברלין. לפי סעיף 13 להסכמות קונגרס ברלין, הוענקה לרומליה המזרחית אוטונומיה מנהלית במסגרת האימפריה העות'מאנית, שהמשיכה להיות הריבון באזור. המושל הכללי במחוז היה נוצרי אשר מונה על ידי השלטון העות'מאני בהסכמת מעצמות אירופה. כעשרים כפרים של מוסלמים-בולגרים (פומקים) בהרי רודופי סירבו להכיר בריבונותה של רומליה המזרחית, והקימו את הרפובליקה הפומקית.

ב-6 בספטמבר 1885 סופחה רומליה המזרחית לבולגריה ושנה לאחר מכן הכירו בכך גם העות'מאנים, ולפי חוק מינה הסולטאן את "נסיך בולגריה" כמושל הכללי של רומליה המזרחית. ה-6 בספטמבר היה ליום חגה הלאומי של בולגריה. במקביל שבו כפרי הרפובליקה הפומקית והצטרפו לאימפריה העות'מאנית.

על פי הסכם בוקרשט (1886), שסיים את מלחמת בולגריה–סרביה (1885), נקבע שרק נסיך בולגרי יוכל להיות מושל רומליה המזרחית. בשנת 1908 הוכרז על איחוד רומליה המזרחית עם נסיכות בולגריה באופן רשמי, וזמן קצר אחרי כן הוכרז על הקמת ממלכת בולגריה.

קישורים חיצוניים